לקדם קיימות בקהילה

למה בכלל קיימות זו שאלה גדולה שיש לה הרבה תשובות. בשבילי זו הזדמנות לחיות בהערכה והודיה על העולם סביבי ועל השפע והטוב שיש בטבע.

אני גם חושבת שברב המקרים כשאני בוחרת בפתרונות שהם יותר סביבתיים אני מרוויחה עוד הרבה דברים אחרים. למשל לא לקנות בגדים חדשים בכלל (בכלל!) לאף אחד מבני הבית התחיל ממניע סביבתי אבל גם חסך לנו הרבה מאוד כסף. לגדל תינוקות בלי טיטולים התחיל ממניע סביבתי אבל יצר תקשורת מדהימה עם הילדים והתפתחות אישית ועצמאית עבורם. תזונה שמבוססת על חומרי גלם טבעוניים ולא מעובדים וליקוט התחיל ממניע סביבתי והסתבר כהרבה יותר בריא ועשיר.

מעבר לפתרונות הביתיים שלנו, ניסיתי לקדם בשלוש השנים האחרונות כל מיני יוזמות לעידוד ומודעות לקיימות בקהילה שבה גרנו. נהנתי מכך כי זה משמעותי בעיניי, ועל הדרך גם אני הרווחתי מהרבה אירועים/ עשייה שנעשתה וגם היה כיף למצוא שותפים נהדרים בין שכניי ולפעול ביחד.

איך להתחיל?

אני חושבת שהכי קל וכיף להתחיל מפרויקט אחד שבאמת מתחברים אליו ומאמינים בו, משהו שבאמת רוצים לקדם וקרוב לליבנו. אני התחלתי עם השוק קח תן כשבסופו דאגתי להעביר את כל מה שנשאר לתרומה.

עם ההנעה של הפרויקט הראשון אפשר להתחיל לגשש ולדבר על הדברים עם השכנים. להבין איך הדברים מתקבלים, מי בעניין ומי יכול להיות שותף פעיל ונעים לעשייה בכל מיני מישורים. אפשר לאט לאט לנסות לעודד אנשים נוספים לקחת על עצמם יוזמות ופרויקטים שקרובים לליבם. ולהכין רשימה של עוד רעיונות ופרויקטים שעולים ואפשר לעשות לבד או ביחד.

באיזשהו שלב הקמתי בישוב 'ועדת סביבה' (שלא הייתה קיימת עד אז). גייסתי אליה עוד שלושה שכנים מתוקים ומעוניינים וביחד ישבנו פעם בכמה שבועות וניסינו לקדם בכל מיני מישורים את הקיימות בישוב.

יש הרבה דברים שאפשר לעשות פשוט לבד אבל נעים מאוד למצוא שותפים לדרך ולפעמים הם יכולים גם לייצר שינוי במקומות ותחומים שאנחנו לא מתמחים או לא פנויים אליהם. למשל, אחד הפרויקטים הכי גדולים ומשמעותיים לקהילה שקרו בשנים האלו הוא ההקמה של הגינה הקהילתית (עוד על הקמת גינה קהילתית בהמשך הפוסט). הרצון שלי לקדם קיימות בקהילה וההקמה של ועדת הסביבה דחפה קדימה את ההקמה של הגינה הקהילתית בהובלה של שתי נשים נפלאות מהישוב (אביגיל רכזת הקהילה וקורין הגננת) ועוד הרבה שותפים מהקהילה, למרות שבפועל אני בקושי התעסקתי בגינה ואם זה היה נותר בהובלתי כנראה שלא הייתה גינה היום…בכלל, הרבה דברים לא היו מצליחים לקרות בפשטות כזו בלי התמיכה של רכזת הקהילה (במקרה שלנו, בכל מקום אפשר למצוא את האנשים שתמיכתם תרים קדימה את כל התחום) בחשיבה, עשייה בפועל ותקציבים…

אז הנה כמה רעיונות נחמדים שאני רוצה לשתף בהם ומזמינה אתכם להרחיב את מעגל הקיימות לקהילה שבה אתם נמצאים… כמובן שכל פתרון אפשר להתאים לצורת המגורים והקהילה שלכם ויש עוד עשרות פרויקטים וצורות של עשיה שאפשר לשלב לפי הכשרונות, הרצונות והיכולות שלכם…. מוזמנים לכתוב לי ואשמח לחשוב יחד על פרויקטים שיכולים להתקיים אצלכם!

שוק קח תן

על קיום שוק קח תן כתבתי פוסט שלם, מוזמנים לקרוא אותו 🙂 בקצרה, מדובר באירוע שבו כל השכנים מביאים בגדים וחפצים במצב טוב, מניחים על מחצלות/שולחנות וכל אחד לוקח מה שהוא צריך (הכל בחינם) ורוצה. הזדמנות נהדרת לחידוש הארון, לחילופי עונות עבור ילדים ולכל מיני הפתעות נחמדות לבית.

את כל מה שנשאר אפשר להעביר בצורה מסודרת למשפחות נזקקות או לעמותות שמתעסקות בכך, או לשמור את הדברים הטובים לגמ"ח הקהילתי (פירוט בהמשך הפוסט). אם לא רוצים להתעסק עם הפינוי אפשר להחליט שכל אחד לוקח את מה שהביא ונשאר.

אני ממליצה לקיים את השוק פעם בחצי שנה סביב חילופי עונות – בסוכות לקראת החורף ולפני פסח לקראת הקיץ.

אפשר להפוך את השוק להפנינג שבו גם מוכרים תוצרת מקומית של אנשי הקהילה, משמיעים מוזיקה ומקיימים הפעלות (סביבתיות) לילדים 🙂

גמ"ח קהילתי לפי הצרכים

גמ"ח קהילתי הוא מאגר של חפצים ובגדים שהתושבים מוסרים כיוון שלא זקוקים להם יותר ותושבים אחרים יכולים לקחת ללא תשלום. גמ"ח כזה עוזר מאוד לצמצם פגיעה בסביבה בכמה מעגלים – בכל שרשרת הצריכה של מוצרים חדשים שכוללת הכנת חומרי גלם, מפעלי ייצור, שינוע וחנויות וגם בשרשרת של ייצור הפסולת והפינוי שלה כאשר אנשים זורקים דברים במצב טוב כי לא זקוקים להם יותר. השימוש בגמ"ח יכול להיות גם מאוד משמעותי מבחינה כלכלית ולחסוך הרבה כסף. אנחנו כבר שנים לא קונים בגדים חדשים (במטרה להחזיק ארון בגדים ירוק וידידותי לסביבה) אלא רק מחברים/ יד שניה/שוק קח תן, ותמיד יש בשפע.

בשביל הגמ"ח צריך לבחור מרחב (יכול להיות חדר קטן, מקלט, מחסן, ארון בתוך חדר בפעילות או כל רעיון אחר) ולאחסן בו ציוד במצב טוב לשימוש הקהילה, לפי המאפיינים שלה.

אצלנו בישוב יש הרבה משפחות צעירות עם ילדים בשלל גילים ולכן הכי רלוונטי לייצר מאגר של ציוד לתינוקות ובגדים של תינוקות וילדים עד גיל העשרה. במהלך שיפוץ מבנה ישובי שחדרו המרכזי משמש כג'ימבורי הצלחנו להקצות עבור גמ"ח ישובי שתי פינות: מחסן קטן לציוד גמ"ח כבד כמו עריסות, עגלות, סלקלים וארון תאים בחלל הג'ימבורי עבור בגדי ילדים למסירה לפי הגילים השונים והמין. בזכות עטרה, תושבת אבנת שעיצבה את כל החלל הארון נגיש וכייפי ומזמין את כל מי שגם ככה מגיע לג'ימבורי להסתכל ולבחור בגדים יד שניה במקום לכתת רגליים לחנות או לקנות באינטרנט… בזכות המיקום הנגיש וההקפדה על ציוד במצב טוב הצלחנו לעודד גם משפחות שלא היו פונות ליד שנייה באופן יזום להשתמש בצורה הזו של צרכנות. מבוגרים שמגיעים לג'ימבורי בעצמם מסדרים מידי פעם מגירות שנראות מבולגנות וגם מעיפים אם במקרה יש איזה בגד קרוע או מלוכלך.

קומפוסט שכונתי

ייצור קומפוסט הוא תהליך נהדר של הפיכת זבל לזהב. על ידי פינוי הפסולת האורגנית (שאריות אוכל) מהבתים לקומפוסטר במקום לזבל אפשר לצמצם משמעותית את הפסולת הביתית שהולכת להטמנה (וגם השינוע מזהם). בקומפוסטר כל שאריות המזון המבוזבז הופכות להיות תוצר יעיל עבור הקהילה – קומפוסט איכותי שיישדרג את כל הגינות הפרטיות והציבוריות.

אני גם אוהבת שבזכות הפינוי בדלי של המזון האורגני, הפח הרגיל בבית לא מסריח וקל לי מאוד לשים בשקית גדולה את כל שאר הזבל ולפנות את רובו הגדול לפינת המחזור (וגם למיין שם בקלות כי הזבל לא מסריח ומלוכלך בשאריות אוכל)

כדי לייצר קומפוסט בקהילה דרושים ארבעה דברים : מקום, מיכל , פסולת אורגנית יבשה ואחראי.

מקום – כדאי למצוא פינה במקום יחסית נגיש כך שיהיה קל לבצע את הפינוי וכמה שיותר אנשים יוכלו להשתמש בו. ביציאה לכיוון החניה/ בגינה ציבורית קיימת/ ליד אחד הבתים במרכז השכונה או פשוט איפה שמתאפשר 🙂

מיכל לקומפוסט- כדאי לדאוג לשני מיכלים גדולים כך כשאחד מלא, משאירים אותו 'להתקמפסט' ומתחילים למלא את השני (ואז כשהשני כמעט מלא בדרך כלל הראשון מוכן לשימוש וכן הלאה). מיכלי קומפוסט אפשר להכין בקלות משאריות של רפסודות ועץ (יש הרבה מידע ורעיונות ברחבי האינטרנט). יש אפשרות גם לקנות מיכל מוכן למי שלא רוצה להתעסק בהכנה..

פסולת אורגנית יבשה – כמו נסורת וגזם, כדי לשים בין שכבות המזון האורגני הרטוב.

אחראי – כדאי שיהיה אדם שדואג לתפעל את הקומפוסטר , עוקב אחר ההתפתחות ובמידת הצורך מטפל (לפעמים צריך להרטיב קצת או לשים יותר פסולת יבשה וכו'). אותו אדם יכול גם לדאוג לפרסום של הקומפוסטר ואופן השימוש, לעודד שכנים להשתמש בו ולחלק למעוניינים קומפוסט מוכן כשיהיה.

ביישוב ניהלנו את זה בצורה של 'משפחה מאמצת קומפוסט'. לכל כמה בתים הייתה משפחה ששמה בשטח שלה קומפוסטר לטובת כל השכנים והיא תפעלה באופן מלא את הקומפוסטר (וגם קיבלה זכות ראשונים להנות מהקומפוסט המוכן).

גינה קהילתית

גינה קהילתית היא איזה שטח שבו אנשי הקהילה מגדלים ביחד כל מיני עשבים, ירקות ועצים שכל חברי הקהילה יכולים להגיע לקטוף ולהנות מהם.

גינה קהילתית היא פרויקט נהדר שיכול להיות רלוונטי ומשמעותי לכל שכבות הגיל. אפשר לייצר ימי עבודה עבור ילדי גן, ילדים גדולים יותר, פינת נוער, ערוגות לזוגות צעירים, נשים בחופשת לידה, מפגשים לגיל השלישי, עבודה משותפת עם הוסטל של חינוך מיוחד בסביבה ועוד ועוד הזדמנויות נהדרות להעצמה וחיבור לשכבות מוחלשות.

אפשר לשלב בגינה פינות ישיבה והצללה, פיסול בבוץ, דום לטיפוס של הילדים, כל מיני מתקני משחק, פינת מדורה, קומפוסטר שכונתי ועוד.

הגינה הקהילתית יכולה להפוך למקום המפגש עבור הרבה אירועים כמו חוגים ומפגשי יצירה, שוק קח תן, הופעות חיות, הקרנת סרטים, סדנאות, ימי הולדת, פיקניק וחגים. אפשר לנצל את מרחב הגינה כדי לעודד קיימות כמו דוכני יצירה אקולוגיים, סדנאות להכנת קומפוסט, פיסול בבוץ, שימוש בצמחי תבלין, בישול עונתי ועוד.

כדי להתחיל כדאי למצוא שטח מתאים (רצוי במקום מרכזי עבור הקהילה) וכמה שותפים להקמה. כדאי גם לגייס תקציב דרך המועצות, קולות קוראים, נותני חסויות מהאזור או איסוף תרומות מהקהילה.

לפי התקציב והכח הקיים אפשר להתחיל בהקמת ערוגות ראשוניות של צמחי תבלין שגדלים מהר ויכולים במהרה להפוך לשימושיים עבור התושבים. אפשר לייצר ימי עבודה לפי קבוצות – יום עבודה למשפחות, לשכבת כיתה ג', לנוער וכו' ולהתקדם עם העבודה בהדרגה.

כדי לעורר עניין ושותפות של הקהילה אפשר לקבוע כמה אירועים כיפיים באזור שבו הגינה אמורה להתקיים (כמו פסטיבל נחמד, יריד, הרצאה ועוגה).

ערבי תוכן למבוגרים

פרסמנו סדרה של מפגשים בעלי תוכן שמעודד קיימות ומפגש עם הטבע מזוויות שונות. המפגשים התקיימו בשעות הערב, עם קפה ועוגה למבוגרים בלבד. המפגשים הועברו אחת לחודש וחצי, כולם על ידי אנשי הקהילה, כל אחד בתחום הידע שלו (כמובן שאפשר גם להביא אנשי תוכן מוכשרים ורלוונטיים מבחוץ).

דוגמאות למפגשים שפרסמנו: תצפית כוכבים לשמי החורף, שפת הציפורים, הקרנת הסרט 'seaspiracy', חיידקים בשירות הסביבה. עוד קצת כיווני רעיונות : קליעה במחטי אורן, פרמקלצ'ר, יצירה בעיסת נייר, טיול ליל ירח מלא והדרכה..

דוגמא לפרסום מפגש בוואטסאפ הקהילתי:

✨✨✨תצפית כוכבים ומדורת תה✨✨✨
במוצ"ש הקרוב נחמי'ה ייספר לנו על הכוכבים של שמי החורף ואיך הם קשורים לפרשת השבוע 🤩🤩 ניפגש בשעה 20:30 ביציאה משער הקדרון.. בואו בזמן כי יש הרבה מה לראות ולשמוע!
מוזמנים להביא מחצלת/סדין לשכב עליו וכוס לשתיית תה 🍵

נא להירשם אצלי מראש 🙏

אירועי סביבה לילדים ומשפחה

אני נהנתי לייצר אירועים שהם בעלי אופי כמה שיותר מקיים. בצורה כזו בקלות יחסית אפשר לעורר מודעות בשכבות גיל שונות ולהציע את האפשרות של התנהלות כזו.

על ידי יצירה אוקולוגית, אוכל סביבתי, שימוש בכלים רב פעמיים והעברת תוכן שמקדם חיבור לטבע וקיימות.

דוגמאות לאירועים כאלו:

מפגשי 'שני סביבתי' בגינה בהם כל שבוע נפגשנו לשעת יצירה של הורים וילדים, יצירה מחומרים טבעיים כמו מנדלה מזרעים, פיסול בבוץ והכנת עששיות

אירוע ט"ו בשבט סביבתי – ישיבה סביב מדורה, הכנת פיתות במדורה, פינת תה ופירות בשימוש ערכת הכלים הרב פעמיים של הישוב, פינות יצירה מחומרים קיימים: תפרנו שקיות עשבי תבלין משאריות בדים שהיו בבית והכנו מגלילי נייר טואלט מתקני האכלה לציפורים עם תערובת זרעים. במהלך המפגש הועברה שיחה על שפת הציפורים על ידי אחד מתושבי הישוב.

מסיבת גינון וחלוקת זרעים

לקראת החורף יצרנו כמה מפגשי הדרכה משפחתיים להקמת גינה ביתית – דרך נהדרת ליצור חיבור לבחוץ, לטבע, לעונות השנה ולקיימות. על ידי גידול ירקות אפשר לצמצם את הצרכנות ואת הקניות בסופר וגם להתחבר לאכילה עונתית בריאה יותר.

בשנים האחרונות נחמי'ה מגדל לנו לאט ובהדרגה גינות לתפארת. הוא שמח לעזור לכל מי שרוצה להתייעץ ומחלק זרעים שהוא שומר מעונה לעונה. הוא גם כתב בשביל קוראי הבלוג על מסע של גינה וגנן, על הקמת גינה מאפס ומדריך להקמת גינת קיץ.

במהלך המפגש עם משפחות הקהילה נחמי'ה סיפר איך מתחילים גינה בקלות ושיתף בהרבה טיפים ורעיונות לשיפור הקרקע והצלחת הגידולים. בסוף המפגש כל משפחה יכלה לקחת עשרות זרעים לקראת עונת הזריעה הקרובה, חלקם נאספו מגינתנו בעבר וחלקם נקנו במיוחד על ידי הישוב.

ערכת כלים רב פעמיים לאירועים קהילתיים ואישיים

להחזיק ערכת כלים רב פעמיים לאירועים קהילתיים ואישיים יכול לעודד את הקהילה להפסיק את השימוש בחד פעמי.

ניתן להשתמש בערכה עבור ישיבות קהילה, אירועי שיא וחגים וגם לאפשר השאלה בחינם או בתשלום סמלי עבור אירועים אישיים כמו בר מצווה, מסיבה, ימי הולדת ובריתות.

ערכה יכולה לכלול קנקן נירוסטה גדול (שאפשר גם לחמם על מדורה באירועים משותפים) וכוסות זכוכית קטנות בכמות גדולה, מגשי נירוסטה (לסידור פירות, עוגיות, ירקות חתוכים וכו), כמה קערות גדולות וכמות גדולה של קערות נירוסטה שטוחות יחסית (שיכול לשמש גם קערה וגם צלחת), מזלגות, סכינים, כפות וכפיות. כמויות וסוג כלים כמובן לפי הצורך והגודל של הקהילה.

שתיית תה בכלים רב פעמיים של הישוב

תכנון ובינוי סביבתי

כל הקהילה ואופי הבנייה והתכנון שלה, אפשר לנסות להשתלב בוועדות ובצוות שמקדם פרויקטים כאלו ולנסות לעודד חשיבה סביבתית – במקום גן שעשועים מפלסטיק לייצר גן שעשועים אקולוגי או יער מאכל, לקדם תאורת כוכבים, תשתיות חשמל תת קרקעיות, פינות מחזור מסודרות ועשירות באפשרויות, פאנל של אפשרויות בנייה ירוקות, קידום מערכות מים אפורות, פאנלים סולריים ועוד.

טיפים ומידע שימושי דרך המדיה

לשלוח אחת לתקופה מותאמת לקהילה (אחת לשבוע/שבועיים/חודש) טיפים והצעות להתנהלות מקיימת. כדאי לשלב טיפים שעונים על עוד צרכים כדי לעודד אנשים לעקוב וליישם – למשל טיפים שגם מקדמים תזונה בריאה לילדים, מסייעים לחסוך בכסף ועוד. את המידע אפשר להעביר דרך המדיה השימושית ביותר בקהילה – וואטסאפ, פייסבוק, מייל, עלון קהילתי…

אנחנו שילבנו פינה ירוקה בניוזלטר היישובי ושם כתבתי על מגוון נושאים לפי רלוונטיות הזמן – ליקוט עלים שצומחים כרגע ברחבי הישוב, טיפים לשימוש חסכוני (ופחות מזהם) במזגן לחודשי הקיץ, מידע על פרויקט להשאלת כלים רב פעמיים לאירועים ללא תשלום, רעיונות לאריזות לא מזהמות (ובלי לקנות!) לקראת פורים ועוד…

עוד קצת רעיונות…

השמיים הם הגבול ואפשר ליצור עוד הרבה מפגשים ופרויקטים גדולים או קטנטנים…

אפשר לארגן קבוצת וואטסאפ כולל טבלה של נסיעות קבועות לצמצום נסיעות.

אפשר לארגן שוק ירקות /אוכל במשקל שבועי לעודד צריכה מקומית ועונתית שהיא גם יותר סביבתית.

אפשר להציע ליווי סביבתי לארגונים וקבוצות שפועלות ברחבי הקהילה (כמו תנועות נוער, מסגרות חינוכיות, חוגים וחנויות)…

אז ממה תתחילו? אשמח שתכתבו עוד רעיונות טובים ומחשבות לעשייה קהילתית… בהצלחה לכולנו 🙂

ענת אסף

ענת אסף, בת 30, נשואה באהבה גדולה לנחמי'ה ואמא לשלושה מתוקים. מגדלת את המתוקים בחינוך ביתי במדבר ועובדת בחינוך בלתי פורמלי בהנחיית קבוצות, העברת תוכן ולימוד בתי מדרש. בעלת תואר ראשון במדעי הסביבה ומחשבת ישראל. אוהבת טבע, ליקוט, יצירה, קיימות

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. שירה

    וואו מהמם ממש ממש!

    ענת מעניין אותי 🙂 לאן אתם עוברים?

כתיבת תגובה