לפני שסיימנו את המסע ועברנו לאיזה זמן לניצנה.. הגדולה שלנו דמיינה איך יהיה לה חדר משלה. כשהסברתי לה שזה לא הולך לקרות היא שינתה חלום וציירה לה מיטת גלריה שמתחתיה שולחן עבודה ובצד ארון. כדי שתהיה לה פינה רק שלה ושיהיה גם 'קולי' אם אפשר…

אם אתם עוקבים אחרי הבלוג אתם כבר יודעים שאנחנו לא קונים דברים חדשים (בעיקר כי זה לא אקולוגי ויקר אבל יש עוד כמה סיבות…).

כשנחמי'ה אמר שהוא יבנה לה מיטה כזו בליבי חשבתי 'אין מצב'.. לא שנחמי'ה לא מוכשר ברמות אבל הוא לא ממש בנה דברים ויש לו סגנון קצת פרטיזני ומאלתר אפילו בשביל סתם לחבר מדף.

כשעברנו סופסוף החלטנו להשקיע בכלי עבודה איכותיים וטובים – מן ערכה בסיסית כזו שתאפשר חופש יצירה – מקדחה, מברגה ומסור חשמלי. זה לא היה זול אבל השקעה משמחת ומשתלמת. מאפשרת לנו לבנות ולייצר הרבה דברים שאנחנו צריכים מחומרים ממוחזרים ועזובים.

נחמי'ה ישר הלך על פרויקט מטורף – לבנות לנו חדר נוסף כדי להרחיב קצת את הבית.

הוא ראה המון סרטוני יוטיוב, והתייעץ טלפונית עוד פעם ועוד פעם. ואז הזמין חומרים.. ובנה רצפת עץ ישרה להפליא! והזמין עוד חומרים, וחתך חלון, וחתך דלת, ושבר את החלון, והזמין עוד חלק, והרכיב את הגג ותיקן עוד פינה פה ושם. ואשכרה, בנה חדר!

אחרי החדר, הגיע הזמן של מיטת הגלריה.

נחמי'ה ועלמא אספו כל מיני עצים מערמות פסולת והתחילו לעבוד עליהם.

עלמא עבדה עם משייפת לשייף את החתיכות שהיו צריכות יותר עזרה.

נחמי'ה מצא דלת זרוקה והפך אותה לבסיס המיטה!

את השולחן הבאנו מקבוצת מסירה באזורנו.

והפינה של עלמא היא כמו בחלומות. בלי הזיהום המיותר ובלי ההוצאות המופרעות.

הרפתקאות הבנייה הראשוניות האלו נתנו לי כמויות של השראה. על אומץ, על בטחון לנסות, על הרצון ללמוד והמוכנות להיכשל, על היכולת תמיד לחקור מרחבים ויכולות חדשות ובסוף גם להצליח בגדול.

זה הזכיר לי את אחד הספרים האהובים עליי. באדולינה. על המלך שמשכנע את הכתב לנסות לתקן סתימה בכיור. יכול להיות שבסוף הוא יזמין אינסטלטור, אבל לפחות הוא כבר לא חסר אונים. הוא תמיד יכול לנסות קודם כל בעצמו.. מקסימום מקסימום.. הוא יצליח

ההרפתקה הזו גם הייתה חווית למידה מדהימה. העצמה לילדה בת שבע שביחד עם אבא שלה בנתה מיטה. למידה על תכנון וביצוע, על מדידה והערכה, על קיימות, על מוטוריקה, שימוש בכלי עבודה ועוד.

כגישה חינוכית, בזה אנחנו הכי מאמינים – שמתוך עשייה וצרכים אמיתיים של היומיום אפשר ללמוד המון ולהתפתח. מזל שבחינוך ביתי יש לנו המון זמן בדיוק בשביל זה:)