השנה היו לי שתי חוויות מאוד משמעותיות וקיצוניות של פינוי בית שלם ומתוכן אני רוצה לשתף ולתמוך בפינוי והוצאה של חפצים מהבית בניקיונות פסח או בכלל….
בקיץ, לקראת היציאה למסע שלנו (אם מעניין אתכם מוזמנים לקרוא עוד בפוסט על היציאה למסע) החלטנו למסור כמעט את כל מה שהיה לנו. שמרנו קצת ארגזים של חפצים, בעיקר סנטימנטליים, אצל ההורים ויצאנו למסע של כשנה ברכב פרטי, כשכל הציוד שיש לנו נמצא על האוטו – בגדים, משחקים, ספרים וכלי אוכל למשפחה של חמישה ואז שישה נפשות…
פינוי הבית השני היה בחורף. נפרדנו מאמא שלי האהובה והיינו צריכים לפנות לגמרי את הבית שלה. אמא שלי הייתה אשת אומנות ויוצרת מדהימה ומלאה את ביתה בהמווון חפצים בעלי ערך ייחודי וגם בכל מיני חפצים שנתנו לה השראה (למשל מצאנו קופסא שבה פנינים אמיתיות לצד גלעינים של תמרים וחלקי פלסטיק ממשחקי ילדים).
על המסע של פרידה מכל הציוד שהיה הבית שלנו וגם מכל הרגש והאהבה שהיה בציוד של אמא שלי, אכתוב בפעם אחרת…
בפוסט הזה אני רוצה להתייחס קצת לרעיון הכללי של מינימליזם וצמצום חפצים אבל בעיקר ליעד הפינוי.
בתור חובבת סביבה וטבע שלא אוהבת להוסיף פסולת לעולם, היה לי חשוב מאוד בשני מסעות הפינוי לא להוסיף שקים וערמות של זבל לעולם. ומסתבר, שלכל סיר יש מכסה, גם לסיר שאין לו מכסה…. כמעט כלללל מה שהיה לנו למסור, מישהו רצה ואפילו שמח והתרגש לקחת….
בין הדברים ההזויים שמסרנו היו שאריות עץ, עיתוני רקמה בני יותר מארבעים שנה, פסל גיטריסטית עם ראש שבור, ערמות של שלל סוגי ברגים, מסמרים צירים ומנעולים, שעוני יד וכיס ישנים, הפתעות מביצות קינדר של פעם….
למה בכלל לצמצם חפצים ולהיפטר?
וואו. למי שעוד לא נחשף והתאהב במינימליזם הגיע הזמן! בגדול, הרעיון הוא לצמצם את החפצים והדברים שיש לנו למינימום וזה ממש ממש נעים… צמצום חפצים יכול לעזור לחיים עם הרבה פחות כאב ראש ודאגות.. הרעיון הוא לשמור בבית רק ציוד מדויק ומתאים לנו, שכיף לנו להשתמש בו והוא נחוץ לנו. לצמצם את הכמויות הבלתי נגמרות של תרבות השפע שעושות בלאגן בבית ובנפש…ואז, כשיש בבית ציוד מדויק וטוב בלי כמויות מוגזמות, בלי דברים הרוסים ושבורים, בלי דברים ששומרים לאי פעם שאולי מתישהו נצטרך… פשוט וכיף להתנהל במרחב. וגם הרבה יותר קל למצוא כל דבר, לסדר בסוף היום את הבית…
ואם מצמצמים, אפשר הרבה יותר ליהנות מהדברים המדויקים שיש, להתעמק בהם וליהנות מהדבר עצמו יותר.
דוגמא נהדרת היא הילדים. בערמות ערמות המשחקים בחדר הם לא נוגעים כמעט בכלום וכל קופסאות המשחק מתערבבות וחסר חלקים בהרבה מהם, או שכל היום עסוקים בלסדר, לאסוף ולהגיד להם לסדר ולאסוף… מידי פעם הם בכלל מוצאים איזה שאריות של משהו שבור בחוץ וזה הופך להיות המשחק לזמן רב..
אבל, כשיצאנו למסע, כל אחד מהילדים קיבל תיק גב אחד ובו כל חומרי היצירה, הדפים, החוברות והמשחקים שהוא אוהב ורוצה. הם ממש נהנו ממסע הבחירה והמיון, מה לוקחים ומה לא (ואז בוחרים גם מה ילך לתרומה, מה לחברים טובים במתנה ומה למיחזור). במהלך המסע הם מאוד נהנים מהחפצים שהם בעצמם בחרו לשמור וקל להם לסדר , לאסוף ולבחור מתוך התיק. כך גם ממצים הרבה יותר מכל דבר… (כן מוסיפה שהיו משחקים שהיה להם קשה לוותר עליהם כי הם גדולים או לא מתאימים למסע אבל לבד הם ציינו את העובדה שזה לא מתאים והעבירו הלאה)
לעוד קצת (או הרבה) השראה על מינימליזם בבית, מוזמנים לחפש את הספר או התכנית של מארי קונדו האלילהההה של המינימליזם ולקבל מלא חשק לפנות חפצים. מזהירה שלא כדאי לראות באמצע הלילה כי תמצאו את עצמכם עד הבוקר בלילה לבן של פינוי חפצים.
איך בוחרים מאיזה חפצים להיפרד?
אפשר להתחיל מפינה אחת קטנה, קטגוריה אחת שהכי קל לנו להיפרד ממנה.
לי היה הכי קל להתחיל עם הארון שלי כי הוא רק שלי וכי אני יודעת בקלות להגיד איזה בגדים משמחים, שימושיים ונעימים לי ואיזה בגדים סתם נמצאים שם למרות שאני לא באמת רוצה בהם… (כתבתי על זה עוד בפוסט על ארון מינימליסטי וירוק).
לי הצמצום בארון נתן המון מוטיבציה להמשיך בכל הבית כי כל כך נהנתי! פתאום התפנה המון מקום בחדר. פתאום יכולתי לראות בפשטות ובקלות את כל הבגדים שלי, שכולם אהובים עליי ולא סתם שם.. וכשאני רוצה לבחור להתלבש אני לא צריכה להסתבך כל כך כי אין כל כך הרבה אפשרויות…
אז ככה התקדמנו לאט לאט, עם הבגדים של שאר בני הבית, המטבח, חפצי הנוי, הגינון, הספרים, תכשירי הגיינה ובריאות…
כשכבר הגענו ליציאה למסע, אחרי שהמינימליזם כבר נכנס לחיים, היה הרבה יותר קל לעשות עוד צמצום ודיוק ולבחור מה הולך איתנו וממה נפרדים. היום, כבר כמה חודשים במסע, ממש כיף לי שיש לכולנו קצת בגדים, ויש רק מספר מדויק של כלי מטבח, וקצת מאוד חומרי יצירה ומשחק… מרגיש שיש לנו כל מה שאנחנו צריכים אבל כל הסיפור לא עולה הרבה כסף, לא מייצר הרבה בלאגן איפה שנמצאים, קשה להגיע לערימות עצומות של כלים או כביסה (כי פשוט אין), וקל ופשוט להעמיס את האוטו ולהתמקם שוב במקום אחר… שבוע שעבר כשארזנו הכל חזרה להעמסה, כל התהליך (האריזות וההעמסה) לקח פחות משעה !
אז תבחרו מקום בבית, זה יכול להיות כלי המטבח, האוכל, הבגדים שלכם או של הילדים, אוסף צעצועים מהילדות או כל פינה שבא לכם. תוציאו הכל הכל הכל למשטח פרוס אחד ותבחרו. בקלות את ערימת ה'בטוח לשמור' ו'בטוח למסור' ואחר כך לעשות עבודה קצת יותר מדויקת והתלבטות על ערימת ה'לא יודעים'…. אפשר גם להשאיר חלק לזמן החלטה אחר אם התעייפתם..
למה להתאמץ לפנות את החפצים למקום שרוצים אותם ולא פשוט לזרוק לפח?
אני יודעת שהרבה יותר פשוט – פשוט לזרוק לפח. במקום לארגן ערימות ומיונים ופינות לכל מיני קטגוריות… אבל (וזה אבל גדול!!) ציוד.. עולה המווון. המון כסף, והמון זיהום ופסולת לעולם. אם אנשים היו מוסרים את הדברים שהם לא צריכים, ומחפשים מאנשים אחרים דברים שהם צריכים, כולנו היינו יכולים להשקיע את הכסף שלנו בדברים שאנחנו באמת רוצים ולעבוד פחות בשביל לממן את הציוד שלנו, והעולם היה הרבה יותר ירוק, מלא בחיות ובטבע נעים (בגדול)… עדיין כדאי מאוד לעשות את זה בצורה מדויקת ולקחת רק מה שבאמת טוב לנו וישמח אותנו אחרת אנחנו שוב טובעים בערמות של ציוד שלא באמת מקל עלינו…
אז נכון שלפנות למקומות שרוצים בציוד ולא ישר לזרוק לפח זה כאב ראש, אבל בין החפצים האהובים עליי נמצאים דברים שקיבלתי מאחרים שמסרו – הבגדים שהכי אהבתי לראות על הילדים, שמלה שהיא שמלת השבת האהובה עליי, קערות האוכל במסע, הקלרינט של נחמי'ה ועוד כל מיני חפצים אהובים. וכמו שאני נהנית מהם כל כך, בלי שייצרתי עוד זיהום על ידי קנייה של חדש בחנות, זה מעגל ששווה מאוד להזין אותו לטובת כולם. אני מוסרת כל מה שאני לא צריכה לאנשים שכן צריכים, והם בהזדמנות אחרת ימסרו כל מיני דברים שהם לא צריכים וחלקם יגיעו אליי וכן הלאה…
אז בקיצור למה למסור ולא לזרוק? כדי לחסוך בכסף לאחרים וגם לנו. כדי לשמור על הסביבה יותר. כדי לצמצם זיהום. כדי לשמח מישהו אחר שצריך ולפעמים הוא גם לא יכול להרשות לעצמו מבחינה כלכלית לקנות….
אז עכשיו נשארה השאלה : איך לפנות ציוד מהבית בלי לזרוק לפח?
בתור התחלה כדאי רגע לעשות סדר בדברים שרוצים למסור לפי מצב החפץ והאם הוא שווה משהו..
מה שבמצב מצויין או סתם טוב וגם שימושי אפשר לחשוב על לתרום לאנשים שזקוקים, למכור או למסור לשימוש (למשל למכור לחנות תכשיטים תכשיטי זהב שאין להם דורש במשפחה, למסור לחברה טובה בגדים שהם בסגנון שלה, למכור כלי עבודה בקבוצה ייעודית באינטרנט וכו')
שאר הציוד שלא במצב טוב גם יכול למצוא הרבה בתים נחמדים שישמחו לעשות בו יצירות/ תיקונים או שימוש משני אחר (למשל סיר יפה אבל הרוס כעציץ, מצעים מוכתמים כמשטחים לחיות ועיתונים ישנים לעבודות יצירה).
כל מה שנשאר בסוף של התהליך אפשר למחזר בפינה המתאימה (לרב הדברים שיש לכם בבית יש יעד מחזור טוב, אבל עדיף למצות קודם את אפשרויות השימוש החוזר על ידי מישהו אחר או מיחדוש…)
הנה כמה יעדים ורעיונות בשביל הציוד שרוצים להוציא מהבית:
עמותות וארגונים
זו האפשרות המועדפת עליי לפינוי ציוד. יש בארץ ובעולם כל מיני אנשים שמצבם הכלכלי לא מאפשר להם הרבה דברים ולמסור להם ציוד טוב יכול מאוד להקל עליהם (למשל חיילים בודדים, קשישים שהפנסיה לא מספיקה, אימהות חד הוריות, פליטים, ולצערנו לא חסרות אפשרויות). אנחנו מסרנו כל מיני מוצרי חשמל לעולים חדשים, מסרנו מצעים במצב לא טוב לעמותות שמטפלות בבעלי חיים וכו'.
'מכירת חצר'
דרך נחמדה להביא אליכם את נקודת הקצה של החפצים… עושים ערימות של הציוד עם שילוט מה למסירה ומה רוצים למכור במחירים סמליים או יותר מסמליים… מפרסמים דרך המדיה האזורית ועל ידי שלטי רחוב וכך אנשים מגיעים וקונים ולוקחים את הציוד שמאסתם בו…
לפרסם למסירה בקבוצות מדיה רלוונטיות
אתר אגורה, קבוצות וואטסאפ, קבוצות פייסבוק של מסירה לפי אזורים ולפי קטגוריות ועוד. אתם פשוט מעלים תמונה עם פרטים על החפץ ואנשים מגיעים לקחת…
לפרסם למכירה בקבוצות מדיה רלוונטיות
אתר יד שניה, קבוצות וואטסאפ, קבוצות פייסבוק של מכירה של חפצים לפי אזורים, קטגוריות או בעלי עניין ועוד. אתם מעלים את החפץ עם פרטים ומחיר ואנשים מגיעים לקנות מכם.
למסור למכרים שאנחנו יודעים שיישמחו לקבל
אם יש לי הרבה שאריות עץ אני יכולה למסור לחברה שאוהבת לעבוד בעץ, רהיטים לחברים שבדיוק התחתנו וצריכים לרהט את הבית, בגדים למכרים שהם בסגנון דומה או פשוט צריכים וזה יכול להתאים להם בגודל…
להביא שמאי לדברים בעלי הערך
אנחנו ריכזנו את כל החפצים שיש להם הרבה ערך כספי אבל אנחנו לא רוצים לשמור והזמנו שמאי שיבוא ויציע עליהם מחיר וכך מכרנו חלק מהם.
חנויות יד שניה – למסירה או למכירה
לרב חנויות היד שניה אפשר להביא בגדים לכל הגילאים, כלי מטבח ומשחקים. יש מקומות שאפשר גם להביא מצעים, חומרי יצירה, קוסמטיקות ועוד. רובם לוקחים רק בחינם אבל יש גם מקומות שמשלמים מחיר קטן על הפריטים שמביאים להם, אם הם במצב מושלם..
אנחנו אוהבים למסור לרשתות ויצ"ו והמציאון, רשתות עם מאפיינים חברתיים שגם משתמשות בכסף שמקבלות לטובת האחר.
גני ילדים וצוות חינוכי
הרבה מאוד גננות ישמחו מאוד לקבל שאריות של כל מיני דברים מוזרים כמו קופסאות קוטג', פונפונים, פצפצים, שאריות בד, פקקי שעם ומה לא… נכון שבסוף זה הולך לעוד ענייני יצירה אבל ככה חסכנו לגנים קנייה של ציוד ליצירה ועוד זיהום.
מיחזור
כמעט הכל אפשר (וכדאי) למחזר. זכוכיות, פלסטיקים למיניהם, חומרים רעילים כמו צבעים וחומרי ניקוי, בטריות, מוצרי אלקטרוניקה, תרופות לא בתוקף או לא בשימוש, דפים חוברות וקרטונים…
אז ככה בגדול, עם הרבה מאמץ וסבלנות, כל החפצים שלנו מצאו בית חדש ואוהב. זה דרש מאיתנו יותר מאמץ אבל אני שמחה להיות אחרי, בלי שהוספתי ערמות של זבל לעולם…
התחברתם למינימליזם? חושבים שתצאו למסע פינוי כזה גם? אם כן, שיהיה פינוי נעים ורגוע והתארגנות משמחת לחגים !
