היי אהובים... התלבטתי מה לכתוב בזמן הזה של המלחמה שאנחנו נמצאים בה ורציתי לשתף ולהזכיר את עולם המנטרות (האישיות) כדרך להתמודדות פנימית. גם בשבילי השבועות האחרונים היו מאוד קשים עם הרבה עצב, תסכול וקושי בהרבה חזיתות של החיים להתמודד איתן...…
יש קסם מיוחד ושונה כששוהים וישנים יחד בחוץ. הקרירות של לפנות בוקר. ההתחממות של האוהל כשהשמש עולה. כמה כל דבר קטן הוא הרבה יותר טעים. איך פתאום אגוז ותמר הם השיא של החיים. העשן בעיניים מהמדורה. הריח של אפר, עשן…
הגענו לחווה חדשה במערב השומרון. חווה חדשה בהקמה צריכה ידיים בכל מיני דברים... שמירה, מרעה, בנייה... הגענו לחווה עם תיאום ציפיות של מה אנחנו צריכים ומה אנחנו יכולים לתת.. תיאום ציפיות והתמקמות צריכים: חלל אחד פרטי לשינה לשני מבוגרים ועוד…
אחרי שעברנו את הלידה והפרידה מאמא שלי סיימנו בחודש מרץ לפנות את הדירה שלה ברמת גן, עזבנו אותה ויצאנו שוב למסע. עם הרבה פחות ציוד שפתאום יש מקום ברכב לעוד דברים אם נרצה וכולם נוסעים ברווחה, ועם אור גדול נוסף…
