כמעט כל ארוחה גלוטנית אצלנו מתחילה בקערה של שמן זית עם זעתר. והאמת היא, שמאז שהתחלנו להכין את הזעתר בעצמנו אנחנו נהנים ממנו הרבה יותר.

אני משתמשת בזעתר גם להכנת מאפים ממולאים בעלים ירוקים, לסלטי ירקות מפוצצים בלימון, לטחינה, מפזרת מעל לחמניות, לסנדוויצ'ים, ירקות בתנור ועוד רבות שאת מתכוניהם המובחרים אפרסם בבלוג..

בניגוד להרבה תבלינים שכדי להכין אותם צריך ללכת לחפש איפה הם גדלים ומתי בדיוק (למשל, המתכון בהמשך הפוסט להכנת סומאק), האזוב (הוא הצמח המרכזי בתבלין הזעתר) גדל כל השנה ובהרבה גינות של שכנים ומכרים (אם אתם לא מגדלים בעצמכם), כמו שאני הצטיידתי בנדיבותה של שכנה יקרה.

אז איך מכינים את תבלין הזעתר?

גוזמים גבעולים בריאים וטובים של אזוב וקורנית (טימין). אני ממליצה על יחס של 10:1 לטובת האזוב. אם אתם מלקטים בטבע, שימו לב שאתם לא מכסחים את כל השיח או האזור ונותנים כך אפשרות לטבע ולאנשים נוספים ליהנות מהשפע.

מייבשים את הגבעולים – אפשר לפרוס במקום מוצל/ לקשור ולתלות הפוך או כל שיטת ייבוש מוצלחת שאתם מכירים. בפעם האחרונה פשוט השארתי על מדף בבית, ביום השני הפכתי את הגבעולים כדי שיתייבשו היטב ולא ייצברו לחות בתחתית ויצא מעולה. אפשר לזהות שהעלים מיובשים היטב אם כשמקפלים אותם הם נשברים אבל לא מתפוררים (לא נשברים=עדין יש לחות והתבלין יכול להתקלקל, מתפוררים= התייבש יותר מידי וכנראה איבד מטעמו המשובח).

מפרידים בין העלים לגבעולים – אפשר על ידי העברת הגבעול במזלג, מהקצה העליון של הגבעול לקצהו התחתון, או על ידי ביצוע אותה תנועה עם האצבעות.

כותשים במכתש ועלי כדי להגיע למרקם האהוב עליי של פירורי עלים כמו שרואים בתמונה. מי שמעדיף אבקתי יכול לטחון.

לכמות של כוס עלים כתושים מוסיפים בערך 3 כפות שמן זית, בערך חצי כפית מלח גס, בערך 3 כפות שומשום קלוי ובערך כף גדושה סומאק (אפשר מהמתכון שתכינו מהמשך הפוסט!). כתבתי את הכמויות בבערך כי זה גם בעיקר עניין של טעם וגם עניין של איך יצאו העלים המיובשים..תתחילו עם כמות חלקית של תיבול ותוסיפו עד שתהיו מרוצים..

וזהו! יש לכם תבלין זעתר טרי, טעים ומשמח! תעבירו לצנצנת אטומה ולמקרר/מקפיא- ככה אני שומרת תבלינים. נכון שהם יותר יפים על מדף בצנצנת זכוכית במטבח אבל אור שמש וחום לא עוזר לשמור עליהם טוב ותמיד עדיף טעים על יפה…

רוצים להכין גם סומאק? הנה ההסבר…

הסומאק הוא תבלין פחות מוכר ופחות בשימוש במטבחים הישראליים (מוכר בעיקר ככוכב מהבצל סומאק בפלאפליות ושווארמיות). מכינים אותו מן הפרי של העץ "אוג הבורסקאים". הפרות של האוג בעלי טעם חמוץ ולכן בימיי כמדריכת טיולים היינו מכינים ממנו סוג של לימונדה בלי לימונים (מכניסים כחופן של פרי אוג אדום ובשל לבקבוק מים קרים, משרים כמה שעות, אפשר להוסיף 2 כפות סוכר ולשתות בהנאה!)

כדי להכין את התבלין מלקטים את אשכולות הפרי האדום של האוג בעונה המתאימה – בחודשי יולי-נובמבר. ניתן למצוא את אוג הבורסקאים בחורשים בצפון הארץ, בכרמל ובהרי ירושלים.

מייבשים את אשכולות הפרי עם הרבה תשומת לב כדי שלא יתפתח עובש- במקום מוצל ויבש וכדאי להפוך כל כמה שעות.

כשהפרות יבשים מפרידים אותם מהגבעולים וכותשים במכתש ועלי. אחרי הכתישה מסננים דרך מסננת דקה מאוד כדי להפריד בין הזרעים הקשים לאבקת התבלין (את האבקה שומרים!) זהו…

מכניסים לצנצנת אטומה, שומרים במקרר/מקפיא ונהנים!

אני משתמשת בסומאק כדי לשחזר את הגרסה האהובה עלי ביותר של ממולאים – כרוב, עלי גפן ובצל ממולאים אורז וסומאק מהמטבח הדרוזי, מוסיפה אותו למילוי עלים ירוקים של מאפים, מפזרת על פוקצ'ות עם שמן זית או על טחינה ולבאנה.

שתפו אותנו בעוד שימושים מוצלחים לסומאק ולזעתר 🙂

רוצה שניפגש ונלמד יחד עוד על ליקוט, הפיכת המטבח הביתי לטבעי ובריא יותר? הכנה פשוטה ומשמחת של שלל מוצרים לבד ?
מוזמנ.ת להיכנס לדף 'איך אפשר לפגוש אותי?' ולתאם את המפגש שמתאים בדיוק לשינוי שהיית רוצה!