בקיץ האחרון שיתפתי שאנחנו יוצאים למסע משפחתי ברחבי הארץ. חשבתי שאנחנו יוצאים למסע מסוים וקיבלתי מסע אחר לגמרי…

עברו שבעה חודשים מאז שנפטרנו מכל החפצים שלנו ויצאנו לדרך, לנדוד בין חוות ומקומות מעניינים. עד כה היינו בחוות הדקלים, תקוע, דולב, חולתה, כדיתא, בית השיטה, פרדס חנה ורמת גן.

קרו דברים נפלאים ועצומים לאורך המסע הזה אבל זו גם אחת התקופות הכי קשות שהיו לי בחיי עד כה. אני יכולה להגיד שאני מרגישה אדם שונה ממי שהייתי כשיצאתי.

שני האירועים הכי מכוננים שקרו לי בתקופה הזו הם הפרידה מאמא שלי והכניסה של רקיע לעולם.

אמא שלי הייתה אור יציב אוהב ועצום בחיים שלי. כל יום היינו מדברות לפחות פעם אחת (ואז גם מתכתבות ומקליטות אחת לשניה ). והיינו נפגשות כל שבוע ומבלות יחד יום שלם לפחות, לא משנה איפה גרנו וכמה רחוק זה היה ממנה, והגענו רחוק… היא ידעה על כל משבר, שינוי, שמחה או חוויה שעברה עליי ותמיד הייתה לה הסבלנות לשמוע לפרטי פרטים על היום שלי (או הלילה הלבן). למרות שאנחנו רגילות לראות כמה אנחנו שונות, מיום ליום אני רואה יותר ויותר כמה אני דומה לה וכמה היא לימדה אותי על החיים ועל האימהות. בזכותה היה לי את האומץ לבחור וללכת בדרך שלי ובזכותה ידעתי שלא משנה איזו דרך אבחר אני אף פעם לא אהיה לבד, תמיד היא תהיה שם לתמוך ולהאמין בי. הפרידה הגשמית ממנה קשה לי מאוד אבל אני גם יודעת שזכיתי להכי הרבה שיכולתי בקשר עם אמא שלי ואני מודה על כל דקה שקיבלתי איתה, מאוד מאוד.

ורקיע.. היא מרחבים ואמונה ושמחה טהורה. תמימות ואינסוף. חלק מהלב שלי מחוץ לגוף. מתמסרת וקורנת גומות חן ואושר. היא בועת המגן שלי ששומרת עליי מהעצב, יונקת ממני חלב ומחזירה לי חיים. היא הילדה המיוחדת שלי שחוותה איתי מבפנים את ההיריון הלא פשוט שלנו, שהלידה שלה הייתה אי של שקט וקסם בתוך תקופה קשה לפני ואחרי, והייתה בלתי נפרדת ממני ברגעי הפרידה והאובדן של אמא שלי . מזל שיש לי אותה בתקופה הזו.

ההריון המאתגר וכל החוויות שבאו אחר כך גרמו לי להתכנס במהלך המסע ולהשקיע את הכוחות שהיו לי בריבוע הקטן שבו חייתי.

עכשיו, כשאני עדיין מתאוששת ומסתגלת לשינויים אני חוזרת לאט לאט לדברים שאהבתי לעשות. ללקט, לטייל, לבשל, ליצור וגם לכתוב פה בבלוג.

קשה לסכם את המסע עד כה (ושעוד לא נגמר). לשמחתי לנחמי'ה ולמתוקים שלנו יש חוויה ממש מיוחדת ומעניינת, לא שגרתית ושזימנה כמה מהרגעים הכי נפלאים ומיוחדים שהיו לנו יחד, וגם כמה מהקשים.

אז אני חוזרת לשתף רגעים ורעיונות מהחיים שלנו, ורציתי להתחיל מהדברים הגדולים שקרו בחיים שלנו בתקופה הזו (שבמקרה גם בכלל לא קשורים למסע הפיזי שעברנו אבל בעצם הם קשורים לאותה התנועה). מוזמנים להמשיך לעקוב 🙂