התארגנות לקמפינג עם הילדים

יש קסם מיוחד ושונה כששוהים וישנים יחד בחוץ. הקרירות של לפנות בוקר. ההתחממות של האוהל כשהשמש עולה. כמה כל דבר קטן הוא הרבה יותר טעים. איך פתאום אגוז ותמר הם השיא של החיים. העשן בעיניים מהמדורה. הריח של אפר, עשן ושום בידיים. ההליכה היחפה על האדמה. תחושת הזמן שמשתנה. הנוכחות בכאן ועכשיו שמתחדדת. הפניות לראות את כל הקסם של הבריאה והשפע והטוב הגדולים שיש לנו בחיים.

כל הדברים הנהדרים האלו קורים לי כשאני בטבע. ואני כל כך רוצה את החוויות האלו בשביל המשפחה שלי.

בתור אמא, לא הייתי חושבת שככה בקלות נצא לנדוד ולישון באוהל שוב ושוב, אפילו עם תינוקות בני כמה שבועות, עם ארבעה ילדים קטנים יחסית, אבל לשמחתי אני נשואה לנחמי'ה שהוא איש טבע ושטח ובעל חוסן מטורף בכל הנוגע להרפתקאות וחוסר וודאות אז אני זוכה להרבה תנועה וגדילה.

החוויה הזו, של יציאה כולם יחד להיות בחסדי הטבע, היא מדהימה!

מעצימה, מלמדת, מקרבת, מרגשת, לעיתים בלתי נסבלת ומדהימה ! (כבר אמרתי:) )

אם גם לכם זה נראה רחוק מלקרות בפשטות אז אני רוצה להגיד שקודם כל זה גרף שיפור. מפעם לפעם לומדים לעשות את זה טוב יותר, מדויק יותר ובקלות יותר.

בפוסט הזה אני רוצה לתת כיוון עם כמה טיפים של התארגנות שעוזרים לנו מאוד להפוך את היציאה לטבע לנעימה וטובה יותר כמשפחה (לא כל הילדים שלנו באופן טבעי היו רוצים לישון הרבה באוהל אבל ביחד אנחנו מצליחים לייצר חוויות כאלו ממש טובות ומשמחות).

אז הטיפים נועדו לעזור לצאת בכיף ובשמחה, וגם להקל את ההתארגנות שיכולה להיות סזיפית ובלתי נגמרת אם לא נערכים בחכמה 🙂

כל ילד אורז לעצמו

פעם כתבתי פוסט על דפי התארגנות לילדים. אצלנו לכל ילד יש תיק משלו ולפני כל יציאה הם מסתכלים ברשימה ואורזים לעצמם (כמובן שלתינוקת בת השנה אני אורזת:). בפעמיים-שלוש הראשונות הילדים יצטרכו יותר ליווי והכוונה אבל מהר מאוד ילמדו ויהנו לעשות לבד. ככה גם כל הדברים שלהם מרוכזים אצלם ולאורך כל הטיול/מסע/קמפינג, הם לא פונים אליכם בכל דבר קטן ('אמא איפה הגרביים', 'אבא תביא לי את הספר מהאוטו', 'אבא תחפש לי את המברשת שיניים' וכו'). כבר מצמצם את הכאב ראש בשלב ההכנות ובשלב השהות. (את הדברים החשובים במיוחד כמו סוודר אם יהיה קר אולי כדאי לוודא בעצמכם).

להחזיק רשימה קבועה של ציוד לקמפינג

מפעם לפעם הצרכים והציוד הדרוש מתחדדים מגלים שכל מיני דברים שלקחנו אנחנו בכלל לא נוגעים בהם ונוותר עליהם בפעם הבאה ומגלים גם דברים שכשהיינו בשטח ממש רצינו שיהיה לנו ולא היה.

אם תחזיקו רשימה מסודרת ומפורטת של כל הנחוץ לדעתי ייקח לכם שליש מהזמן לארוז הכל ליציאה…

אצל כל משפחה הרשימה קצת אחרת. אצלנו הדברים המרכזיים הם: בגדי החלפה, מחצלת למרחב ישיבה נעים בחוץ, אמצעי שינה מפנקים(מפורט בסעיף נפרד), אוכל טבע שכיף לבשל וכלי בישול(מפורט בסעיף נפרד), מוצרי הגיינה וריפוי טבעיים, כלי נגינה, ספר לקריאה משפחתית, אביזרי ליקוט בהתאם לעונה ולפי המצב רוח אולי חומרי יצירה טבעיים או עזרים לחוויות יצירה ועשייה משותפות עם הילדים.

דיוק בכמויות ומינימליזם

כמו שכתבתי בסעיף הקודם, הדיוק משתפר מיציאה ליציאה. אבל העקרון הכללי הוא לקחת מינימום ציוד שנחוץ, אבל באגף הפינוק לקחת כל מה שרוצים.

למשל אנחנו תמיד לוקחים רק קערות כי קערה מתאימה גם למרק, גם לאוכל כמו אורז וגם לתה חם (ולא לוקחים צלחות). ורק כפות מאותה סיבה שזה מתאים להכל לעומת מזלגות :).

לתכנן עם הילדים בישולים מפנקים של שטח

מי שפגש אותי פעם או קורא את הבלוג יודע שזה אחד החלקים הכי אהובים עליי. לתכנן יחד עם הילדים מה יהיה הכי מפנק להכין על המדורה ולהנות יחד, אוכל פשוט ומינימליסטי אבל טעים. אנחנו מכינים שוקו במדורה, פיתות מקמח שאנחנו ממלאים בשוקולד מריר, או פיתות לצד שמן זית ואזוב שליקטנו, תפוחי אדמה עם מלח גס עטופים בבוץ, מרק עדשים, שקשוקה, כנאפה, סחלב. כל פעם משהו אחר לפי המצב רוח.

להתפנק באמצעי שינה

לא שקשים ולא מזרני שטח. מזרנים אמיתיים. פוכים של חורף. כריות נורמליות. משדרג לאללה את השינה ואת ההתכרבלות. אבל קצת מתנגש עם המדורה. כדאי לעשות את המדורה במרחק מהאוהל כדי שלא הכל יריח כמו עשן כשחוזרים הביתה (למרות שיש לזה את הקטע הנחמד של זה) ובכל זאת יהיה צורך לאוורר ולכבס:)

חוויות בדרך לאוהל

אפשר לנצל את ההזדמנות ולעבור בדרך במקומות מיוחדים כמו מעיינות, אתרי מורשת, מסלולים, קרובי משפחה וחברים וככה להפוך את ההרפתקה ליותר גדולה.

חברים

כיף ממש לצאת עם שותפים. ללכת לקמפינג עם חברים (אם יש להם גם ילדים זה בכלל מעולה!) זה תענוג אמיתי. זמן איכות נקי מהסחות דעת. נותן מרחב וכיף גם לילדים.

מחקר וגילוי משותף

להקדיש זמן של שוטטות וחיפוש במרחב. אפשר למצוא הרבה אוצרות ולנסות ללמוד יחד מה הם.. כמו לעקוב אחרי חרקים ולראות להן הם הולכים, לנסות לזהות פרחים ושיחים במגדירי צמחים, לחפש עקבות בחול, לנסות לבשל צמחים (אחרי זיהוי ודאי כמובן!) (כתבתי כמה פוסטים על ליקוט.. מוזמנים להעזר בהם! הנה דוגמא לליקוטי קיץ)

איפה כל הציוד נכנס??

זה ממש תלוי אוטו ומספר נפשות… אנחנו הצטיידנו לפני המסע הגדול שיצאנו אליו בשנה שעברה – בצ'ימיגג. מן תיק ענק שקושרים על הגג ונכנס בו הכל. אבל אפשר גם עם גגון לקשור מזרנים ושמיכות או אם יש לכם בגאז' גדול, הכל יכול להיכנס.

מוזמנים להוסיף טיפים נוספים!

ומוזמנים לבוא לישון איתנו באוהל 🙂

אני כותבת את הפוסט הזה כשעוד יומיים אנחנו יוצאים לשבועיים של נדידה באוהל וההתרגשות גדולה!

בטוחה שיהיו רגעים של אור גדול וגם רגעים של עצבים אבל זה חלק מהחיים המלאים והיפים שלנו.

ענת אסף

ענת אסף, בת 30, נשואה באהבה גדולה לנחמי'ה ואמא לשלושה מתוקים. מגדלת את המתוקים בחינוך ביתי במדבר ועובדת בחינוך בלתי פורמלי בהנחיית קבוצות, העברת תוכן ולימוד בתי מדרש. בעלת תואר ראשון במדעי הסביבה ומחשבת ישראל. אוהבת טבע, ליקוט, יצירה, קיימות

כתיבת תגובה